בשנים האחרונות מסתמנת עלייה חדה במספר התביעות המוגשות עי‘ רוכשי דירות כנגד חברות קבלניות בגין ליקויי בניה. לגידול בשיעור התביעות מספר הסברים עפ‘‘י גירסה אחת המדובר ברמה המקצועית של פועלי הבניין, איכות הפיקוח על הבנייה, הנסיון של הקבלנים לחסוך בעלויות וכד‘הדוחפים רוכשי דירות לתבוע על ליקויי בניה. עפ‘‘י הגירסה האחרת, מדובר בעלייה ניכרת במודעות הדיירים לזכויותיהם.
האמת, כמו תמיד, הינה ככל הנראה אי שם באמצע.
שורה ארוכה של חוקים משפיעה על מערכת היחסים שבין הקבלן לרוכש הדירהומאפשרת לתבוע על ליקויי בניה:
סעיף 4 לחוק המכר (דירות) מחייב את הקבלן לבנות את הדירה כשהיא עומדת בדרישות תקנות הבנייה, תקנים רשמיים והמפרט הטכני (שהינו טופס שעל הקבלן לצרף לחוזה ובו פירוט סוג החומרים והמידות של הדירה), אלו קובעים סטנדרט בניה מינימלי, לאבטחת בטיחות המבנים ונוחות השימוש בהם לדיירים. ההוראות השונות קובעות את צורת ההגנה על פתחי דלתות וחלונות בבית, צורת איטום הדירה מרטיבות, בידוד כנגד השפעות של קור וחום,
מידות מינימום לרוחב ולאורך מדרגות, מידות מינימום לשטחי חדרים ,גובה מינימלי של דלתות, גובה חללי מגורים, דרישות מינימליות בריצוף ועוד.
חלק מהוראות אלו המאפשר לתבוע על ליקויי בניה עשוי להיראות שרירותי במבט ראשון, לדוגמא, גובה מינימלי של חלון במטבח (200 ס‘‘מ). ואולם, רק לאחר איכלוס הדירה ניתן להיווכח כי חלון בגובה פחות מ - 200 ס‘‘מ גורם לאוורור לקוי, לאי נוחות בשימוש במטבח ולהצטברות אדים.
על מנת שרוכש הדירה יוכל לתבוע על ליקויי בניה עליו להסתמך על אי התאמת הדירה למפרט, לתקן או לתקנות הבנייה, עליו למסור הודעה לקבלן במועדים הקבועים בחוק, שהינם:
תוך שנה - במקרה של פגם גלוי, או כלשון החוק, ‘‘אי התאמה שניתן לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו של הקונה‘‘, או - תוך ‘‘זמן סביר‘‘ לאחר הגילוי, במקרה שמדובר באי-התאמה שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה. השאלה אלו אי-התאמות ניתן לגלות בבדיקה סבירה, זכתה לפרשנויות מרובות בפסקי דין שונים.
הקונה הזהיר
יטיב לעשות, אם יבצע בדיקה יסודית עי‘ מהנדס מומחה במהלך שנת המגורים ראשונה, ועדיף אף בטרם קבלת מפתחות הדירה.
כאשר הליקוי מתגלה לאחר שנת המגורים הראשונה, נשאלת גם השאלה, מהו ‘‘הזמן הסביר‘‘ למסירת ההודעה לקבלן. מעצם העדר הקביעה המדוייקת של המועד, עולה כי המחוקק לא רצה לקבוע זמן מקסימלי למתן ההודעה. לפיכך, ביהמ‘‘ש יבחן כל מקרה לגופו לפי הנסיבות:
חומרת הליקוי, משך הזמן שחלף מקבלת החזקה בדירה ועד לגילוי הליקוי, אופי יחסי הקבלן והדייר באותו שלב, ועוד.
בהודעה על הליקויים, על הקונה לתת לקבלן ‘‘הזדמנות נאותה‘‘ לתיקון הליקויים ועל הקבלן לתקנם בתוך ‘‘זמן סביר‘‘.
כאשר נתן לקבלן הזדמנות נאותה לתקן ליקויים בדירה, יצא המחוקק, ככל הנראה, מההנחה שעבודות בנייה אינן ניתנות לביצוע מושלם מעצם טבען. כבר בהזדמנות הראשונה ובמהלך תקופת השימוש בנכס, עשויים להתגלות בו אי התאמות שלא ניתן לגלותן בטרם העמדת הדירה לרשות הקונה.
גישה זו, הנכונה בדרך כלל, אינה רלבנטית במקרים בהם הקבלן ידע על הליקוי כבר בשלב התכנון, או בטרם העמדת הדירה לרשות הדייר. סעיף נוסף בחוק המכר, שהינו בעל חשיבות רבה, הינו סעיף 7 א‘, הקובע כי ‘‘אין להתנות על הוראות חוק זה. אלא לטובת הקונה‘‘. למרות הוראה ברורה וחד משמעית זו, קיימים חוזים הנהוגים אצל חברות קבלניות ובהם מצויינים סעיפים רבים המתיימרים לנשל רוכשי דירות מהזכויות שמעניק להם חוק מכר הדירות.
למותר לציין, כי אין להוראות אלו כל תוקף, אף אם קונה הדירה הסכים להלן.
ומכאן מוטב לרוכשי הדירות לנהוג מנהג החכם, הנמנע מלהיקלע לצרות שהפיקח מצליח לצאת מהן. לפיכך רצוי וראוי, כי חתימת הפרוטוקול תלווה בייעוץ מקצועי של מומחה אמיתי ממכון מוכר ואמין שעלותו אינה מגיעה אף לרבע אחוז(!) מעלות הנכס.
האם כדאי לגשת לתביעה משפטית?
מובן כי אין לכך תשובה אחידה, אך ברור, כי ככל שחוות הדעת של המומחה הינה אמינה ורצינית, סיכוייו של רוכש הדירה לזכות בתביעתו הינם טובים יותר. בדרך כלל השאלה הניצבת בפני בית המשפט בסוג זה של תביעות איננה אם לפסוק פיצויים לדיירים, אלא כמה פיצויים יש לפסוק. כאשר מדובר בליקויי בנייה, עלות התיקונים הינה במרבית המקרים גבוהה ביותר, הרבה מעבר להערכה ראשונית של אדם מן הישוב, ואין כל סיבה שבעולם לוותר עליהם.
כיצד לא ליפול על ‘‘חובבנים‘‘?
את התשובות לשאלות אלו ואחרות יודעים כבר מי שנעשו בשירותי מיל‘‘ב, שבהוצאה קטנה חסכו לעצמם הוצאות רבות בעתיד והבטיחו לעצמם דירה תקנית ומתוקנת ‘‘עם קבלות‘‘.
השקעה ברכוש חדש דורשת בדיקה מוקדמת, כדי לא ליפול בפח. כאן כדאי גם לשים לב שלא ‘‘ליפול‘‘ על חובבנים בנושא. רבים המתיימרים, אבל כאן לא כל אחד יכול.
לבדיקה יסודית דרושים הכלים הנכונים, הניסיון והמקצועיות: לדעת מה לחפש ואיפה כדי להקדים תרופה למכה.
מידת מומחיותם של מהנדסי מיל‘‘ב, אמינותם ואופן עמידתם בחקירה הנגדית של פרקליט הצד שכנגד, יקבעו במידה רבה את תוצאות המשפט. לפיכך נודעת חשיבות רבה להתמחותם של המומחים, לא רק בתחומי הבנייה, אלא גם בתחום ההופעה בבתי המשפט. לא כל מהנדס בניין טוב ישמש גם עד מומחה טוב בבית המשפט ויהיה מעודכן ומודע לחשיבות המשפטית של עדותו וחוות דעתו.
בדיקת מיל‘‘ב נערכת על ידי מהנדסי בניין מומחים ובקיאים בתקני הבנייה לפרטיהם. תוכנת מחשב בלעדית, הכוללת מידע עדכני של תקנות, תקנים ומיפרטים מקצועיים, מאפשרת רמה מקצועית גבוהה בעריכת הדו‘‘חות. המהנדסים מצויידים במיכשור אלקטרוני יחודי לאיתור גורמי רטיבות ומוקדי דליפה ונסיונם הרב במיגוון בעיות ופתרונן מבטיח ללקוחות שירות
מיומן ומהימן.
ומה עם ייעוץ משפטי ?
במיל‘‘ב יפנו אותך לעורך הדין המתמחה בתביעות בגין ליקויי בנייה. שילוב כזה של חוות דעת מקצועית של מומחה לביקורת בנייה ממיל‘‘ב והערכתו של עורך דין המתמצא בנושא, מבטיח ללקוח תמורה מלאה ונותן בידיו מסמך בעל כוח המחייב את מוכר הדירה למלא אחר דרישותיו.
מדוע חייבים רוכשי דירות להתייעץ עם מומחה מיל‘‘ב לביקורת?
אם וכאשר מוגשת תביעה לבית המשפט נגד הקבלן בגין ליקויי בנייה, חייבת התביעה להיות נסמכת על ראיות בחוות דעת של מומחה. לאמיתו של דבר ראוי היה, כי רוכש דירה ייעזר במומחה לביקורת בנייה ממיל‘‘ב גם ללא כל קשר להגשת תביעה משפטית. מפליא הדבר, כי מרבית רוכשי הרכב דואגים מראש לבדיקת מומחה טרם הקנייה בעוד רכישת דירה - היקרה עשרות מונים ממכונית - נעשית לעיתים קרובות ללא כל יעוץ מקצועי, בבחינת חתול בשק.
הקפדה על קיום תקנים, תקנות, חוקי בנייה והוראות מקצועיות אינה רק גישה פורמליסטית ודקדוקי עניות, כמעט כל ההוראות והנהלים הנ‘‘ל הינם נקציונליים ובעלי השלכות מעשיות על איכות המגורים וערך הנכס. אנשי מקצוע יודו, כי הולך ופוחת הדור ורמת הבנייה הולכת ויורדת. עם זאת, עדיין מדהים לעיתים להיווכח באיזו רמת גימור ובנייה ירודה נמסרות דירות לרוכשים, ששילמו עבורן במיטב כספם. לו היו רוכשי הדירות נעזרים בשירותי מיל‘‘ב בעת קבלת הדירות, היו על נכון מונעים עצמם מעמידה כעניים בפתח (דירתם) ומתחננים בפני הקבלן, כי יואיל למלא התחייבותו וחובתו כלפיהם. במרבית המקרים היו אותם רוכשי דירות אף מגלים כי דווקא הקבלן חייב להיות אחוז חרדה ורצון להפיס דעתם.
על יסוד חוות דעת מקצועית של מיל‘‘ב - ובצירוף יעוץ משפטי מתאים היו רוכשי הדירות מגלים, כי החקיקה והפסיקה בישראל יצרו עבורם מערכת הגנה משפטית מעולה ומסועפת לשמירה על זכויותיהם. כל שנדרש הוא להפעיל את מערכת ההגנה ולשמור על זכויותיהם. מאחר שתיקון ליקויים עתיד לעלות לקבלן הרבה יותר מאשר הקפדה על מניעתם (שהרי יש צורך לפרק את
הליקוי, לפנותו, להביא חומרים חדשים ולבנות מחדש וכל אותה עת לדאוג לדיירים ולמשכנם הנאות) יש להניח כי רמת הבנייה תלך ותשתפר עם הגברתה של תודעת הצרכנות בקרב רוכשי הדירות. בכל מקרה זכאים רוכשי הדירות לפיצוי כספי מהקבלן, אשר עתיד לכסות הן את תיקון הליקויים והן את עגמת הנפש ואובדן ההנאה מהדירה.
האם בדקת במה השקעת?
רכישת דירה זוהי השקעה הכרוכה בהוצאה כספית גדולה וחייבים לבדוק את טיבה. אותם ליקויים שמצאת ואלה שאינך מודע אליהם יכולים להסתכם באלפי דולארים. (ריצוף מעל התקן, רוחב מעברים, גבהים, שטחי חלונות לא תקינים וחריגות של בידוד אקוסטי משופע ותרמי). זכותך לעמוד על תיקונם או לחילופין לקבל פיצוי כספי.
את התמונה האמיתית תוכל לקבל באמצעות דו‘‘ח מכון ישראלי לביקורת בנייה - מיל‘‘ב, המפרט את הליקויים בדירתך וערכם הכספי. דו‘‘ח מיל‘‘ב הוא מסמך קביל בבית המשפט. יעוץ, סיוע והכוונה משפטית ניתנים לכל לקוח.
זכור! חתימה על מסמכי קבלת הדירה עם תיקוני שנת האחריות ללא דו‘‘ח מיל‘‘ב, משמעותו ויתור על חלק מזכויותיך לתיקון ליקויים שאינם מודע להם, או לחילופין קבלת פיצוי כספי עבורם.
רטיבות, עובש ועיבוי
רטיבות, עובש ועיבוי - תופעות חמורות אלו עדיין מאפיינות דירות חדשות. בנוסף לנזק ההנדסי המתמשך למבנה, נפגמת איכות החיים של הדיירים ולעיתים ערך דירתם יורד בעשרות אחוזים!
לאחרונה מוצף השוק במאות סוגים של חומרי איטום המרבים בלבול ומבוכה בענף זה, ולפיכך לא יפלא שבחלק ניכר מהמקרים נעשה שימוש בשיטות אטימה שאינן מתאימות ליעוד כך שלאחר התיקון, הרטיבות חוזרת ולעיתים אף מחריפה.
השיטה הבדוקה והמקצועית מחייבת להיעזר בשירותיו של מהנדס איטום מומחה, על מנת לאבחן נכונה מקורה של הרטיבות וסיבותיה: לעיתים מקור הרטיבות בעיבוי (בניגוד לחדירת מים חיצונית) וניתן לזהותה רק באמצעות מכשיר מתאים. במקרה כזה שימוש בחומרי אטימה (בניגוד לבידוד) רק יחריף את הבעיה, יגרום להוצאות מיותרות ויחטיא את המטרה.
מהנדס איטום יקבע מהו שיטת האיטום הנכונה, מהו החומר המתאים ויספק תשובה הנדסית אופטימלית לעצירת הרטיבות- משמע פתרון מעשי, מקצועי, לאורך זמן ובעלות מינימלית.
לאחר בדיקת דירתך באמצעות מהנדס איטום מומחה, תספק לך מיל‘‘ב חוות דעת הנדסית, קבילה בבית משפט בקשר לרטיבות בדירתך, לרבות: איבחון המקורות, הסיבות לרטיבות המלצות ליישום שיטות וחומרי האיטום, להשגת פתרון מוחלט ולאורך זמן וקביעת אומדנים כספיים לביצוע.
מהנדסי מיל‘‘ב הם בעלי נסיון עשיר בפתרון בעיות איטום ובידוד, מצויידים במיכשור מתאים ואינם קשורים לחברות מסחריות כלשהן. כל אלה מבטיחים לך יעוץ מקצועי והוגן, נטול שיקולים מסחריים, להשגת פתרון הנדסי אופטימלי לרטיבות, ובעלות מינימלית. העובדה שחוות דעת מיל‘‘ב קבילה בבית משפט , מדברת בעד עצמה.
מיל‘‘ב משכירה ציוד יחודי ובלעדי המסוגל לייבש רצפה וקירות של דירה רטובה ללא ביצוע פעולות הריסה, ללא חימום ומבלי לגרום נזק לתכולה! הציוד מתאים לשימוש במקרים בהם נדרש ייבוש מהיר של הדירה עקב הצפה מגשמים או מדליפות צנרת.
על ליקויי בניה?
לתבוע על ליקויי בניה?
מאת: עודד אבן פז.
בשנים האחרונות מסתמנת עלייה חדה במספר התביעות המוגשות עי‘ רוכשי דירות כנגד חברות קבלניות בגין ליקויי בניה. לגידול בשיעור התביעות מספר הסברים עפ‘‘י גירסה אחת המדובר ברמה המקצועית של פועלי הבניין, איכות הפיקוח על הבנייה, הנסיון של הקבלנים לחסוך בעלויות וכד‘. עפ‘‘י הגירסה האחרת, מדובר בעלייה ניכרת במודעות הדיירים לזכויותיהם.
האמת, כמו תמיד, הינה ככל הנראה אי שם באמצע.
שורה ארוכה של חוקים משפיעה על מערכת היחסים שבין הקבלן לרוכש הדירה:
סעיף 4 לחוק המכר (דירות) מחייב את הקבלן לבנות את הדירה כשהיא עומדת בדרישות תקנות הבנייה, תקנים רשמיים והמפרט הטכני (שהינו טופס שעל הקבלן לצרף לחוזה ובו פירוט סוג החומרים והמידות של הדירה), אלו קובעים סטנדרט בניה מינימלי, לאבטחת בטיחות המבנים ונוחות השימוש בהם לדיירים. ההוראות השונות קובעות את צורת ההגנה על פתחי דלתות וחלונות בבית, צורת איטום הדירה מרטיבות, בידוד כנגד השפעות של קור וחום,
מידות מינימום לרוחב ולאורך מדרגות, מידות מינימום לשטחי חדרים ,גובה מינימלי של דלתות, גובה חללי מגורים, דרישות מינימליות בריצוף ועוד.
חלק מהוראות אלו עשוי להיראות שרירותי במבט ראשון, לדוגמא, גובה מינימלי של חלון במטבח (200 ס‘‘מ). ואולם, רק לאחר איכלוס הדירה ניתן להיווכח כי חלון בגובה פחות מ - 200 ס‘‘מ גורם לאוורור לקוי, לאי נוחות בשימוש במטבח ולהצטברות אדים.
על מנת שרוכש הדירה יוכל להסתמך על אי התאמת הדירה למפרט, לתקן או לתקנות הבנייה, עליו למסור הודעה לקבלן במועדים הקבועים בחוק, שהינם:
תוך שנה - במקרה של פגם גלוי, או כלשון החוק, ‘‘אי התאמה שניתן לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו של הקונה‘‘, או - תוך ‘‘זמן סביר‘‘ לאחר הגילוי, במקרה שמדובר באי-התאמה שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה. השאלה אלו אי-התאמות ניתן לגלות בבדיקה סבירה, זכתה לפרשנויות מרובות בפסקי דין שונים.
הקונה הזהיר ייטיב לעשות, אם יבצע בדיקה יסודית עי‘ מהנדס מומחה במהלך שנת המגורים ראשונה, ועדיף אף בטרם קבלת מפתחות הדירה.
כאשר הליקוי מתגלה לאחר שנת המגורים הראשונה, נשאלת גם השאלה, מהו ‘‘הזמן הסביר‘‘ למסירת ההודעה לקבלן. מעצם העדר הקביעה המדוייקת של המועד, עולה כי המחוקק לא רצה לקבוע זמן מקסימלי למתן ההודעה. לפיכך, ביהמ‘‘ש יבחן כל מקרה לגופו לפי הנסיבות:
חומרת הליקוי, משך הזמן שחלף מקבלת החזקה בדירה ועד לגילוי הליקוי, אופי יחסי הקבלן והדייר באותו שלב, ועוד.
בהודעה על הליקויים, על הקונה לתת לקבלן ‘‘הזדמנות נאותה‘‘ לתיקון הליקויים ועל הקבלן לתקנם בתוך ‘‘זמן סביר‘‘.
כאשר נתן לקבלן הזדמנות נאותה לתקן ליקויים בדירה, יצא המחוקק, ככל הנראה, מההנחה שעבודות בנייה אינן ניתנות לביצוע מושלם מעצם טבען. כבר בהזדמנות הראשונה ובמהלך תקופת השימוש בנכס, עשויים להתגלות בו אי התאמות שלא ניתן לגלותן בטרם העמדת הדירה לרשות הקונה.
גישה זו, הנכונה בדרך כלל, אינה רלבנטית במקרים בהם הקבלן ידע על הליקוי כבר בשלב התכנון, או בטרם העמדת הדירה לרשות הדייר. סעיף נוסף בחוק המכר, שהינו בעל חשיבות רבה, הינו סעיף 7 א‘, הקובע כי ‘‘אין להתנות על הוראות חוק זה. אלא לטובת הקונה‘‘. למרות הוראה ברורה וחד משמעית זו, קיימים חוזים הנהוגים אצל חברות קבלניות ובהם מצויינים סעיפים רבים המתיימרים לנשל רוכשי דירות מהזכויות שמעניק להם חוק מכר הדירות.
למותר לציין, כי אין להוראות אלו כל תוקף, אף אם קונה הדירה הסכים להלן.
ומכאן מוטב לרוכשי הדירות לנהוג מנהג החכם, הנמנע מלהיקלע לצרות שהפיקח מצליח לצאת מהן. לפיכך רצוי וראוי, כי חתימת הפרוטוקול תלווה בייעוץ מקצועי של מומחה אמיתי ממכון מוכר ואמין שעלותו אינה מגיעה אף לרבע אחוז(!) מעלות הנכס.
האם כדאי לגשת לתביעה משפטית?
מובן כי אין לכך תשובה אחידה, אך ברור, כי ככל שחוות הדעת של המומחה הינה אמינה ורצינית, סיכוייו של רוכש הדירה לזכות בתביעתו הינם טובים יותר. בדרך כלל השאלה הניצבת בפני בית המשפט בסוג זה של תביעות איננה אם לפסוק פיצויים לדיירים, אלא כמה פיצויים יש לפסוק. כאשר מדובר בליקויי בנייה, עלות התיקונים הינה במרבית המקרים גבוהה ביותר, הרבה מעבר להערכה ראשונית של אדם מן הישוב, ואין כל סיבה שבעולם לוותר עליהם.
כיצד לא ליפול על ‘‘חובבנים‘‘?
את התשובות לשאלות אלו ואחרות יודעים כבר מי שנעשו בשירותי מיל‘‘ב, שבהוצאה קטנה חסכו לעצמם הוצאות רבות בעתיד והבטיחו לעצמם דירה תקנית ומתוקנת ‘‘עם קבלות‘‘.
השקעה ברכוש חדש דורשת בדיקה מוקדמת, כדי לא ליפול בפח. כאן כדאי גם לשים לב שלא ‘‘ליפול‘‘ על חובבנים בנושא. רבים המתיימרים, אבל כאן לא כל אחד יכול.
לבדיקה יסודית דרושים הכלים הנכונים, הניסיון והמקצועיות: לדעת מה לחפש ואיפה כדי להקדים תרופה למכה.
מידת מומחיותם של מהנדסי מיל‘‘ב, אמינותם ואופן עמידתם בחקירה הנגדית של פרקליט הצד שכנגד, יקבעו במידה רבה את תוצאות המשפט. לפיכך נודעת חשיבות רבה להתמחותם של המומחים, לא רק בתחומי הבנייה, אלא גם בתחום ההופעה בבתי המשפט. לא כל מהנדס בניין טוב ישמש גם עד מומחה טוב בבית המשפט ויהיה מעודכן ומודע לחשיבות המשפטית של עדותו וחוות דעתו.
בדיקת מיל‘‘ב נערכת על ידי מהנדסי בניין מומחים ובקיאים בתקני הבנייה לפרטיהם. תוכנת מחשב בלעדית, הכוללת מידע עדכני של תקנות, תקנים ומיפרטים מקצועיים, מאפשרת רמה מקצועית גבוהה בעריכת הדו‘‘חות. המהנדסים מצויידים במיכשור אלקטרוני יחודי לאיתור גורמי רטיבות ומוקדי דליפה ונסיונם הרב במיגוון בעיות ופתרונן מבטיח ללקוחות שירות
מיומן ומהימן.
ומה עם ייעוץ משפטי ?
במיל‘‘ב יפנו אותך לעורך הדין המתמחה בתביעות בגין ליקויי בנייה. שילוב כזה של חוות דעת מקצועית של מומחה לביקורת בנייה ממיל‘‘ב והערכתו של עורך דין המתמצא בנושא, מבטיח ללקוח תמורה מלאה ונותן בידיו מסמך בעל כוח המחייב את מוכר הדירה למלא אחר דרישותיו.
מדוע חייבים רוכשי דירות להתייעץ עם מומחה מיל‘‘ב לביקורת?
אם וכאשר מוגשת תביעה לבית המשפט נגד הקבלן בגין ליקויי בנייה, חייבת התביעה להיות נסמכת על ראיות בחוות דעת של מומחה. לאמיתו של דבר ראוי היה, כי רוכש דירה ייעזר במומחה לביקורת בנייה ממיל‘‘ב גם ללא כל קשר להגשת תביעה משפטית. מפליא הדבר, כי מרבית רוכשי הרכב דואגים מראש לבדיקת מומחה טרם הקנייה בעוד רכישת דירה - היקרה עשרות מונים ממכונית - נעשית לעיתים קרובות ללא כל יעוץ מקצועי, בבחינת חתול בשק.
הקפדה על קיום תקנים, תקנות, חוקי בנייה והוראות מקצועיות אינה רק גישה פורמליסטית ודקדוקי עניות, כמעט כל ההוראות והנהלים הנ‘‘ל הינם נקציונליים ובעלי השלכות מעשיות על איכות המגורים וערך הנכס. אנשי מקצוע יודו, כי הולך ופוחת הדור ורמת הבנייה הולכת ויורדת. עם זאת, עדיין מדהים לעיתים להיווכח באיזו רמת גימור ובנייה ירודה נמסרות דירות לרוכשים, ששילמו עבורן במיטב כספם. לו היו רוכשי הדירות נעזרים בשירותי מיל‘‘ב בעת קבלת הדירות, היו על נכון מונעים עצמם מעמידה כעניים בפתח (דירתם) ומתחננים בפני הקבלן, כי יואיל למלא התחייבותו וחובתו כלפיהם. במרבית המקרים היו אותם רוכשי דירות אף מגלים כי דווקא הקבלן חייב להיות אחוז חרדה ורצון להפיס דעתם.
על יסוד חוות דעת מקצועית של מיל‘‘ב - ובצירוף יעוץ משפטי מתאים היו רוכשי הדירות מגלים, כי החקיקה והפסיקה בישראל יצרו עבורם מערכת הגנה משפטית מעולה ומסועפת לשמירה על זכויותיהם. כל שנדרש הוא להפעיל את מערכת ההגנה ולשמור על זכויותיהם. מאחר שתיקון ליקויים עתיד לעלות לקבלן הרבה יותר מאשר הקפדה על מניעתם (שהרי יש צורך לפרק את
הליקוי, לפנותו, להביא חומרים חדשים ולבנות מחדש וכל אותה עת לדאוג לדיירים ולמשכנם הנאות) יש להניח כי רמת הבנייה תלך ותשתפר עם הגברתה של תודעת הצרכנות בקרב רוכשי הדירות. בכל מקרה זכאים רוכשי הדירות לפיצוי כספי מהקבלן, אשר עתיד לכסות הן את תיקון הליקויים והן את עגמת הנפש ואובדן ההנאה מהדירה.
האם בדקת במה השקעת?
רכישת דירה זוהי השקעה הכרוכה בהוצאה כספית גדולה וחייבים לבדוק את טיבה. אותם ליקויים שמצאת ואלה שאינך מודע אליהם יכולים להסתכם באלפי דולארים. (ריצוף מעל התקן, רוחב מעברים, גבהים, שטחי חלונות לא תקינים וחריגות של בידוד אקוסטי משופע ותרמי). זכותך לעמוד על תיקונם או לחילופין לקבל פיצוי כספי.
את התמונה האמיתית תוכל לקבל באמצעות דו‘‘ח מכון ישראלי לביקורת בנייה - מיל‘‘ב, המפרט את הליקויים בדירתך וערכם הכספי. דו‘‘ח מיל‘‘ב הוא מסמך קביל בבית המשפט. יעוץ, סיוע והכוונה משפטית ניתנים לכל לקוח.
זכור! חתימה על מסמכי קבלת הדירה עם תיקוני שנת האחריות ללא דו‘‘ח מיל‘‘ב, משמעותו ויתור על חלק מזכויותיך לתיקון ליקויים שאינם מודע להם, או לחילופין קבלת פיצוי כספי עבורם.
|
